התחברות
מבה"ח תמוז

למען תזכרו – תשכ"ד

טלית וציצית המשכת המקיף בפנימיות
ש״פ שלח, כ״ו סיון, מבה״ח תמוז. ״הי׳ מאמר ד״ה למען תזכרו ועשיתם כו׳, התוכן הי׳ מענין סוכ״ע וממכ״ע, ביאר באריכות שני הענינים ושמצות ציצית מרמזת על שני ענינים אלו, הטלית והציצית״ (מיומן א׳ הת'). "בא' הביכלאך שיצאו לאחרונה מן השבי', ישנו מאמר ד"ה זה משבת שמברכין ר"ח תמוז", כנראה הכוונה לד"ה למען תזכרו משנת תקס"ח, נדפס בסה"מ תקס"ח ח"א ובאוה"ת שלח בכמה שינויים ותוספת הגהות וקיצורים של הצ"צ. וראה גם סה"מ תרל"ה ח"ב, ובהנסמן שם).

תקציר

ממכ"ע בא בגילוי והתחלקות מדרגות, משא"כ סוכ"ע בא בהעלם ובכל מקום בשווה. המשכת הסובב לממלא ע"י צמצום, ע"ד המשכת תענוג הנפש בכוחות פנימיים. תורה, ממלא, מזון, אור פנימי, חכמה. מצוות, סובב, לבושים, אור מקיף, רצון ותענוג. המשכה מהמקיף דמצוות לפנימי דתורה ע"י שערות, הארה מצומצמת בלבד. ב' ענינים במצוות ציצית, המקיף ולבוש דטלית, רצון ותענוג במצוות; ציצית, שערות, הארה מצומצמת שנמשך בחכמת התורה. ע"י התבוננות בהם שכל ענינם הארה מצומצמת באין ערוך לעצם הרצון והתענוג, לא יחפוץ האדם בתענוג גשמי אלא רק בעצם הרצון והתענוג בתומ"צ לבד.

"וראיתם אותו וזכרתם גו' ולא תתורו". ומשם יתעלה האדם להיות משפיע, "למען תזכרו", שממשיך עצמות הרצון המלובש במצוות. אח"כ מסיים "אני ה' (סוכ"ע) אלקיכם (ממכ"ע) אשר הוצאתי אתכם גו'", לאחר העבודה דיצי"מ, באופן דהעלאה והמשכה רצו"ש. "וראיתם אותו וזכרתם גו'", וחוזר וכפול, "אני הוי' אלקיכם".

פרשה / חג