ויתן לך האלקים – תשכ"ד

הברכה ד"ויתן לך האלקים" דייקא, ברכו בתורה, במ"ת נאמר "וידבר אלקים את כל הדברים גו'", וגם כפשוטו מטל השמים ומשמני הארץ, אף שהמשכת הברכות הוא משם הוי'. כי בא בלבוש עשו השעיר, צמצומים. המשכה מגבורות דיצחק, מתענוג דאור חוזר, בחי' מקיף שלא יכלנו המוח והלב וחופף עליו בלבד. כנגדו אהבה בתענוגים כרשפי אש, בדרך העלאה מלמטה למעלה. לכן יצחק ברך בשם אלקים דוקא, שענינו גבורות דעתיק שעל ידה ההשפעה בריבוי אור וחיות. ולזה היו ידי יעקב שעירות, כי המשכה זו דמקיף דאור חוזר הוא ע"י שערות דוקא, מותרי מוחין. בעבודה הוא עבודת הבע"ת. משא"כ אברהם ענינו אהבה כמים שנמשך מלמעלה למטה, שרשו התענוג דאור ישר שמתיישב בכלי המוח והלב. בעבודה הוא עבודת הצדיקים. יצחק רצה לברך את עשו כדי לברר ניצוצות הקדושה שבו, ענין התשובה. אלא שבאמת יעקב צריך לקבל את הברכות, כי גם עבודת התשובה צ"ל ביעקב דוקא. גם בתורה, אור ישר צ"ל עבודת התשובה דאור חוזר. ריח בגדיו בוגדיו, שבוגד בטבע העולם ושוברו ופשיטא שאינו מתפעל ממנו, וממשיכים גילוי שם אלקים משרשו בגבורה דעתיק.

משיחה לאחר המאמר:

בסיום המאמר (בתו"ח) איתא: "וזהו שרמז דוד פדה בשלום נפשי דקאי ביעקב שפדהו אותו מעשו בשלום בלא מלחמה כלל כו' [כמ"ש "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו גו' וישקהו. ומדגיש שם גודל החידוש שבדבר] שאע"פ שהי' מלחמה עם שרו של עשו (למעלה), אבל בעשו למטה נעשה שלום כו'".

ולהעיר, שבדרך כלל מצינו בנוגע להשפעה מלמעלה, שעד שנמשכת ובאה למטה, ישנם כמה הרפתקאות כו'; ואילו כאן מבואר להיפך, שלמעלה הי' זה בדרך מלחמה, ולמטה הי' זה בדרך שלום – וטעם הדבר – "לפי שברבים היו עמדי", כמבואר שם, שעבודת יעקב היתה בב' הקוין ("ברבים"): בדרך אור ישר ובדרך אור חוזר.

זהו גם המענה לאלו הטוענים: כיון שנמצאים בחושך כפול ומכופל, דעקבתא דמשיחא, ש"אותותינו לא ראינו .. ולא אתנו יודע עד מה", א"כ, איך יכול להיות עתה גילוי פנימיות התורה. והמענה לזה, אדרבה: ישנם ענינים שלמעלה הם בדרך מלחמה, ודוקא למטה ה"ה בדרך שלום. ועד"ז בנדו"ד: דוקא למטה, בזמן היותר תחתון דעקבתא דמשיחא, יכול להיות ענין השלום – גילוי פנימיות התורה, דלית תמן לא קושיא ולא מחלוקת כו', באופן שיפוצו מעינותיך חוצה דוקא. ויש להוסיף, שגם העבודה דהפצת המעיינות צריכה להיות באופן ש"ברבים היו עמדי" – בב' קוין: "סור מרע ועשה טוב" כי כאשר העבודה היא בקו אחד בלבד, יכול להיות שזהו רק מצד ההרגל, ובמילא הרי זה בבחי' "לא עבדו"; ורק כאשר "ברבים היו עמדי", שהעבודה היא בב' קוין, שעי"ז שובר ומבטל את ציור הטבע כו' – הרי זה הכלי לפדי' בשלום, גילוי פנימיות התורה גם למטה מטה.