ראה אנכי – תשכ"ג

"אשר תשמעון" לשון תענוג, באשרי, התענוג למעלה מעבודת ישראל בעולם, "שוקיו" זה העולם שנשתוקק לבראותו, כמו תענוג בשבת מעבודת ימי החול, תענוג באלף השביעי מאתכפיא דשית אלפי שנין.

ב' שבתות, א. עונג מגמר מלאכת הבריאה מעליית הכוחות לאחר צמצום וירידה בששת ימי המעשה, שחוזר מהירידה למדות ומלכות להיות חיות לעולמות. ב. עונג פנימי מצד מילוי הכוונה שהיא הסיבה לרצון להיות לו דירה בתחתונים בקיום תומ"צ למטה.

לזה "הברכה אשר תשמעו" שוודאי יקיימו תומ"צ כדבעי (ברכה) וענין התשובה (הפיכת הקללה) שבין שניהם נעשה העונג למעלה (אשר) אז הברכות נתונות לך לפנימיות הנשמה הקשורה לפנימיות דלמעלה ("אנכי נותן לפניכם") "בקשו פני את פניך ה' אבקש".