וידבר משה אל ראשי המטות – תשכ"ג

"שבטים" הם ענפים רכים מחוברים ויונקים מהאילן. "מטות" הם ענפי האילן לאחר שנכרת, עניינו הנשמות די"ב שבטים שנפרטו מאילן האבות שהם מדות אהוי"ר וירדו לגסות, אז יש בהם עבודת התשובה שלמעלה מצדיקים, "ויצעקו אל ה'" שאינו יכול לסבול את החשך של גסות הגוף ותוסיף דביקות ועליה למדרגה נעלית יותר בחילא יתיר. תכלית הירידה לגשמיות הוא כי יש בהם ניצוץ טוב שמוסיף כח לנפש האלקית לשוב בתשובה ע"י קדש עצמך במותר לך, בשני אופנים: א. כשמברר ע"י אכילה לשם שמים, עבודת "שבטים". ב. ע"י פרישה מהמאכל "נדרים", שמגביה האוכל לקודש. המשפיל עצמו הקב"ה מגביהו. דוקא ע"י נדרים יכול לירד למטה למקום שאין בכוחה לברר את המאכל הגשמי.

הכח לזה הוא ע"י משה, חכמה, ביטול, שקיבל תורה "זה הדבר אשר צוה הוי'" בחי' זה ושם הוי' בחי' סובב כ"ע שלמעלה ממכ"ע.