הודו לה' כי טוב – תשכ"ב
תקציר
"הודו לה' כי טוב", אין טוב אלא אור, ואין טוב אלא תורה, וקאי על תרי"ג מצוות שנאמרו למשה שהם לה' לבדו. "יאמר נא ישראל", קאי על ז' מצוות דרבנן, שגם כנס"י המחולקים לג' סוגים כהן לוי וישראל ביכולתם להמשיך אור א"ס בג' קוין תורה עבודה וגמ"ח, וז' מצוות דרבנן הוסיפו חכמי ישראל כדי שיהי' "לעולם חסדו", שיהי' חסד ה' מאיר גם למטה מטה באישון לילה. לכן ניתוספו בבית שני בראותם שאין גילוי אלקות בכנס"י כ"כ ע"י מצוות דאורייתא, מפני הנפילה שנפלו ממדריגתם, ולא יוכלו להאיר האור בכלים דתומ"צ, לזאת הוסיפו מצוות דרבנן לפי העת והזמן ע"ד חנוכה ומגילה ונט"י וגם אמירת הלל בר"ח מדרבנן, להמשיך קדושה בימי חול, שהוא נעלה יותר מהאור שנמשך בתרי"ג מצות דאורייתא ונמשך למטה יותר ופועל עילוי גדול יותר בעבודה בעניני הרשות "בכל דרכיך דעהו" שהיא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה, שנוגעת בעצם הנשמה בעומק יותר מהעבודה דקיום המצוות.
עוד י"ל הלשון פרשה קטנה, ששייך אפילו לקטן שבקטנים, כי זה נוגע ובא מצד עצם הנשמה, הרי זה שייך לכאו"א עד לקטן שבקטנים, כי מצד העצם כולם שוים.