אחרי ה"א תלכו – תש"כ
תקציר
אלול חודש החשבון קוראים בתורה "אחרי ה"א תלכו וגו'", בו נמנו כללות עבודות דכל ימי השנה כדי לעשות חשבון ולתקנם. בתור הכנה לזה נאמר בנביא: "אחרי ה' ילכו כארי' ישאג, כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים, יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור".
ב' שאגות: "כארי ישאג", התפעלות והתלהבות השרפים מהשגה שהם באין ערוך לעצמות, פני ארי' אל הימין, גילוי ותגבורת החיות, ארי' אינו מסתפק בטרף שלו אלא תמיד בתנועה דרצוא, משא"כ פני שור אל השמאל הוא בהתיישבות ומסתפק במה שיש לו. הארי' שואג תמיד , גם כשיש לו גילוי,
משא"כ שור רק כשחסר לו; "כי הוא ישאג", לשון נסתר, שאגה אמיתית מבחי' מקיף דיחידה, מצד אור הסובב עצמו שלמעלה מסובב כל עלמין. שאגות אלו הם הכנה לתחילת העבודה ד"אחרי ה"א תלכו" ומשם באים לכל הפרטים עד לתכלית "ובו תדבקון".
ב' שאגות אלו חודרות (דערנעמען) בישראל שנק' בנים, גם אלו שהם בגלות כציפור ממצרים בבחי' מיצר, וכיונה מארץ אשור בגלות שבבחי' וישמן ישורון ויבעט, נעשה החרדה משאגת הארי'. קשור גם לארי דאכיל קורבנין, כל סוגי נה"ב, שור כשב ועז שצריך להקריבם באהבה מסותרת שבנפש האדם, וכל זה הוא הכנה לאחרי הוי' ילכו, שזוהי תחילת העבודה, עד לעיקר הארי' שהוא ר"ה וההכנה לזה בתקיעות דאלול, אני לדודי ואח"כ ודודי לי, שהו"ע הדביקות, ועד ש"אני לדודי ודודי לי" כאחד. וממשיך "הרועה בשושנים", יגמה"ר, ששונים בתורה, וי"ג מדות שבתורה, שהמשכה זו היא בשמע"צ ושמח"ת. והתורה היא הכלי להמשכת הכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בבני חיי ומזוני רויחי.