ועתה יגדל נא – תשי"ט

ב' פירושים "כאשר דברת", דקאי על ה' ארך אפיים, יגמה"ר שלמעלה מסדהש"ת כדי למלאות הפגם; דקאי על "ועתה יגדל נא כח אדנ-י", שהוא במלכות. וב' פירושים בזה: שיומשך במלכות שרשו ומקורו, אבא יסד ברתא; שיגדל כח אדנ-י עצמו, היינו חכמה, ע"י המשכת הסובב שלמעלה מהשתל'.

ע"ד כח הדיבור באדם ששרשו מקדמות השכל, שלכן בכח הדיבור לשנות ולהוסיף בשכל ומידות. אלא שגם זה עדין מציאות, למעלה מזה הוא רצון שאינו מציאות לעצמו כלל ונמשךע"י משה, (פי' ג' "כאשר דברת", שהולך על לאמר) נמשך סובב ע"י עבודת האדם למעלה מטו"ד. נתינת כח לזה במ"ת כמ"ש "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר". שגם על זה קאי מש"כ כאן "כאשר דברת לאמר".