וידבר גו' וארא – תשי"ב
תקציר
כל נפש בישראל על-אף היותו נברא ובעל-גבול בכוחו להתאחד בעצמות א"ס "לאשתאבא בגופא דמלכא" ע"י תומ"צ, שהם לבושים שעל-ידם יתקשר הנשמה עם עצמות א"ס. לכן צ"ל קיום מצוה פעמים רבות וכמ"פ בכל יום, כדי לקשר נפשו עם עצמות א"ס בלבושים נכונים.
"ואברהם זקן בא בימים", איתא בזהר "באינון יומין עילאין" שהשלים עבודתו כל יום ולא חסר לבוש אחד והגיע לביטול דחכ', "ואברהם זקן" זה שקנה חכמה. אלא שאין כל אדם זוכה לזה, שיהיו כל ימיו שלמים ולא יחסר מהם אפילו רגע אחד, לכן צ"ל כל ימיו בתשובה ע"י התבוננות בריחוקו מהשי"ת.
ענין גלות ויציאת מצרים, שהמיצר מעורר לתשובה "וממצרים קראתי לבני". וזהו "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב בא-ל שד-י ושמי הוי' לא נודעתי להם": "וארא גו'" הגילוי לאבות הי' רק בחי' ממכ"ע בלבד, "א-ל שד-י", וע"י הירידה לגלות מצרים (עבודת התשובה) נעשה הגילוי דשם הוי' (דלעילא), בחי' הי' הוה ויהי' כאחד, בלי גבול.
סיום המאמר: להגיע לבחי' הוי' דלעילא ע"י ענין מורשה ל' ירושה ולשון ראש, התקשרות עם ראש העדה, כדי שגם חוטב עציך ושואב מימיך יגיעו לגילוי שם הוי' צ"ל התקשרות עם ראשיכם שבטיכם, שלא להיפרד ח"ו מהמוריש, וכנ"ל בענין התשובה, שהוא כמו הבן שאינו יכול לסבול כאשר אביו אומר לו שאינו אביו, ורוצה להיות מקושר אליו, עי"ז "וידעתם כי אני הוי'", שתהיו מקושרים (דעת לשון התקשרות) לשם הוי' דלעילא, בחי' הי' הוה ויהי' כאחד, בחי' בל"ג, שכל זה בא ע"י התשובה.