צאינה וראינה – תשי"ט

התבוננות באור הממלא מביא לאהבה דבכל לבבך, בכוחות הפנימיים; ע"י התבוננות באור הסובב, בדרך שלילה, בא לאהבה בכל נפשך, בכוחות מקיפים, בהגבלה עדיין;

בהתבוננות בגודל ירידת הנשמה בגוף ונה"ב, שרוצה לברוח משם, בא לאהבה דבכל מאדך בל"ג, היא תכלית ירידת הנשמה שהיא ירידה גדולה ביותר, כי היתה לפנ"ז בדרג' מלאכים, אמנם לאחר שירדה ממדרגת המחשבה אין לה השגה כלל ברוחניות ועוד נתלבשה בגוף ונה"ב, מוכרח הדבר שירידה צורך עלי' לאהבה בכל מאודך ומס"נ, ועי"ז נמשך "עטרה שעטרה לו אמו", כתר שנטל לעצמו, בל"ג דעצמותו ית', ולא רק ב' כתרים שנתן בראש בניו שהם בהגבלה.

וביום חתונתו זה מ"ת, אז צ"ל בגילוי ענין המס"נ, "צאינה", לצאת מעצמו, לצאת ממציאותו (מען דאַרף אַרויסגיין פון זיך, אַרויסגיין פון מציאות) גם מהמציאות דקדושה, ועי״ז "וראינה במלך שלמה", מלך שהשלום שלו, "בעטרה שעטרה לו אמו" זו כנסת ישראל, שכנסת ישראל מעטרים למלך שהשלום שלו לפי שהם למעלה יותר, שמיוחדים בהעצמות מצד עבודתם בבחי׳ הניצוץ בורא, והיינו שהעצם שלמטה מיוחד עם העצם שלמעלה, דכולא חד.