הפך ים ליבשה – תשי"ט

"הפך ים ליבשה", במלכות. "בנהר יעברו ברגל", בבינה והתגלות עתיק שבו. תענוג הפשוט המורגש ותענוג הבלתי מורגש. "שם נשמחה בו" בעצמותו. אף שהאור אינו בערך לעצם (אינו מגלה את העצם רק מוכיח שישנו) מ"מ התהוותו בערך ונרגש בו מציאות המאור (ע"ד הרצון שכל ענינו הטיה ומרוצה הנפש מ"מ הוא באי"ע לעצם הנפש). לכן הביטול שלו מצד עצמות ומגיע לעצמות. ביצי"מ היו ישראל מעין דלעתיד ע"י בחי' קטנות (באמונה, בתומ"צ, ובתשובה. בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך) לכן כבר אז היה מעין דלעתיד "שם נשמחה בו" בעצמותו מצד הביטול דקטנות דתשובה בכל מאודך. ע"ד הביטול שבאור.

נערך על ידי

שניאור זלמן בן רחל פרקש