ויראו את אלוקי ישראל – תשי"ט

ענין לבנת הספיר ואבן ספיר: הנה, גלות מצרים אין לו מקום בשכל, כטענת משה למה הרעות גו', ומענה הקב"ה אני הוי', מדת הרחמים, כי תיקון חטא דור הפלגה ותהי להם הלבינה לאבן, ע"י שעבוד בחומר ובלבנים. בנין עיר ומגדל דקדושה: אבנים - בידי שמים, אותיות, או"כ דמ"ה. לבנים - בידי אדם, אותיות, או"כ דב"ן. בירור דשם ב"ן (הבה נלבנה לבנים) ביטול ומס"נ (ונשרפה לשריפה) באש דקדושה נעשים אבנים בידי שמים. משא"כ דור הפלגה היה שריפת הלבנים לאבן באש זרה ובירורם ע"י שעבוד מצרים בדרך מלחמה (ב"ן) ואח"כ מגיע מנוחה (מ"ה) כמו כן בעבודה כל יום בונים עיר ומגדל דקדושה בלבנה ואבן בידי שמים ע"י בירור בדרך מלחמה ומנוחה בתפילה, ב' אופני עבודה אלו בכתוב: כמעשה לבנת הספיר, בירור בדרך מלחמה, ב"ן. עצם השמים לטוהר, ביטול עצמי דשם מ"ה. בתלמוד ירושלמי הם ב' ענינים ובתרגום יונתן הם ענין אחד.