איש על דגלו – תשי"ז

דגלי המלאכים, ד' חיות המרכבה, התכללות ע"י ביטול ועלייה לשרשם בתוהו שלמעלה מתיקון, ועי"ז נושאים את הכסא. ענין דגלי השבטים בד' מחנות, מרכבה דבריאה, ממשיכים משרשם בז"א דאצילות ומעלים מלכות לשרשו. משם נתינת כח לעבודת האדם בתיקון המדות, ביטול במציאות ועליה לשרשן. נתאוו ישראל לדגלים כדי לעלות בי"ע לאצילות. ג' פירושים בשחר: לשון שחרות וחושך; לשון בקשה וצמאון; לשון עלות השחר. "מי זאת הנשקפה כמו שחר", החושך גורם לצמאון לשחר הגאולה.

מי זאת, חיבור דהעלם וגילוי; יפה כלבנה, קיום תומ"צ גם כשיש שינויים מקטנות לגדלות; וברה כחמה, לימוד התורה שאינה בעלת שינויים; איומה כנדגלות, ענין הדגלים למעלה ובישראל שלכן הכל יראין מהם. "איש על דגלו": איש (ולא אדם) תיקון המידות; לבית אבותם (לא אמותם) המשכת מוחין דאבא; מנגד סביב לאוה"מ יחנו, הפעולה במנגד גורם להמשכה מלמעלה.