כימי צאתך – תשי"ז

קרי"ס בקע הפרסא שבין ז"א למלכות, בקיעת הנהר לע"ל יבקע הפרסא בין מוחין למדות ובין מוחין ללמעלה מהמוחין, התגלות פנימיות בינה ע"י בקיעת קרומא דחפיא על מוחא ומאיר בפנימיות המדות. קוב"ה בגלותא "א-ל אנכי ולא איש", סילוק והעלם למעלה. הגאולה ע"י "ויקחו להם איש" ומלחמה נגד מדת הדין "הוי' איש מלחמה" ע"י כח המס"נ "שה לבית אבות" ונמשך לתומ"צ "שה לבית". בזמן הגאולה "הוא לי לאב ואני לו לבן" ובזמן הגלות "הוא לי לרועה ואני לו לצאן" עכ"ז מצד המס"נ הדבקות למעלה יותר. גאולת מצרים ולע"ל בחודש ניסן, בקיעת הפרסא ע"י גילוי מלמעלה מהשתלשלות, אלא שלע"ל הגילוי דנפלאות גם לגבי מדרגת "לעושה נפלאות גדולות לבדו" ע"י עבודה דמס"נ דעתה. שגם הניסים שאינם יכולים להתגלות עתה יבוא לידי גילוי.