שלח לך אנשים – תשמ"ח

מכיון שהמרגלים היו כשרים באותה שעה, ולא עוד אלא שהיו במדרגה גבוהה מאד, מובן מזה, שגם מענין המרגלים ישנה הוראה נצחית בעבודת כאו״א, ובהדגשה יתירה הרי היא כשלומדים פרשת שלח, ובפרט כשלומדים החסידישע פרשה דפ׳ שלח .. שצריך להיות הירידה לעולם המעשה הן מבחי׳ עולם המחשבה שבאדם והן מבחי׳ עולם הדיבור שבאדם ..

תכלית הכוונה היא שהמחשבה והדיבור לא ישארו במקומם, אלא שירדו לעולם המעשה, אתה נפחתה בי, עד שיהי׳ ואתה משמרה בקרבי וכו׳. דזהו תוכן עבודת האדם בכל יום ויום, "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב", ירידת הנשמה בגוף, ובכח זה דוקא ביכולת הנשמה לברר את העולם, ועד שהעולם פועל גם יתרון בהנשמה עצמה.