החלצו – תשמ"ז
תורה לשמה גורמת אחדות
ש״פ מטו״מ, כ״ח תמוז, מבה״ח מנ״א. וידוע הדרוש ע״ז בלקו״ת פרשתנו (די חסידישע פרשה) ובדרושים שלאחרי זה עד לדרוש הידוע בקונטרס החלצו לכ״ק אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע, ששייך לזמן הזה בכלל (נוסף לזה שזהו פסוק בפרשת השבוע)".
תקציר
מס"נ דמשה על מלחמת מדין, הכנעת קלי' מדין, מדון ומריבה. עד שכל השלל התהפכא לשלל ישראל ולרכוש של כהנים ולויים. מזה מובן גם ענינם ברוחניות. ביטול קלי' זו ע"י תורה לשמה ולא לשם נצחנות שגם בחילוקי דעות סופן אוהבים זל"ז, בכוחו של משה שהתורה נק' על שמו. שלום בפשמ"ע ובפשמ"ט, רוחני' וגשמי', עליונים ותחתונים ובכל המדרי', גם בנפש, מוחין ומדות, צ"ל הגברת המוח על הלב, תל"ק איז ניט קיין טאלק, ויש להוסיף שלום בין יששכר וזבולון.
יושבי אוהל ובעלי עסק, שותפות, ותומכי' מאושר, ולזה לא מספיק לימוד התורה ואף לא לשאול את הכה"ג או שופט שבימיך אלא דוקא את עיני העדה ראשי ישראל, מוחין. והוראה מאמירת המאמר החלצו ע"י אדמו"ר הרש"ב פעמיים, בציבור ולמשפחה. זה שייך גם לנשים כי אין הזמן גרמא. כולל השלום בין הנשמה שנתת בי טהורה עם אתה נפחת. עד לשלימות השלום דלעתיד לבוא.