התחברות
מבה"ח סיון

להבין ענין ספירת העומר – תשמ"ז

ספירות ובהירות ניכר גם בממון גשמי
ש״פ בהר–בחוקותי, כ״ד אייר, מבה״ח סיון. "בענין ספירת העומר ישנם כמה ביאורים בהדרושים, ובהם כמה אופנים שונים בביאור הענין, אלא שאין איש שם על לב שהם אופנים שונים". מביא ג' פירושים, סו"מ ועש"ט ושניהם יחד. ע"ד וספרה לה נת׳ בד״ה וספרתם תר״ל. תרנ״ב. וראה גם מאמרי אדהאמ״צ במדבר ח״ב ס״ע תשע. אוה״ת אמור ע׳ קסט. שם ע׳ קעג. לקו״ש חכ״ב ע׳ 119. וש״נ.

תקציר

ג' ענינים בעבודת ספירת העומר: א. בשתי הקוים דסור מרע ועשה טוב. ב. רק בהקו דסור מרע ע"ד ספירת ז' נקיים לטהר מטומאה, וכן קרבן העומר משעורים כמו סוטה. ג. רק בהקו דועשה טוב. ספה"ע ענין חיובי, התשוקה למ"ת. מצד ענין הא' הוא ממוצע בין יצי"מ (יציאה מתכלית הרע) למ"ת (תכלית העילוי דועשה טוב). אלא שכולם ישנם בעבודה ד"וספרתם" מלשון ספירות ובהירות, מנהרין ומנצצין, גם לנשי ישראל, בית יעקב, שכל עניני המצוות, סור מרע ועשה טוב, וחיבור שניהם יחד, כולם נעשים מתוך אור והתנוצצות ובהירות, שגם ניכרת בגשמיות לעיני בשר.

וכידוע הסיפור אודות אחד מחסידי אדמו״ר הזקן שהביא מעות המעמד באופן שהמטבעות היו מבריקות ונוצצות כאילו אך זה עתה יצאו מבית היציקה, שהשפשוף נעשה ע״י אשה כמבואר בהסיפור שם. וביאר הצ״צ ענין וספרתם לכם לשון ספירות ובהירות, שצ"ל ה״לכם״ בהיר. עד שהבהירות ניכרת גם בממונו של אדם שמעמידו על רגליו, עד שעי״ז נעשה בפשטות ענין מספרים כבוד א-ל, שהוסיף בכבוד הא-ל. ועד״ז יובן גם בכל העבודות שצריכים להיות באופן של אור ובהירות ושמחה, וכל זה צריך להיות ניכר גם בגשמיות.

הוספה

פרשה / חג