ויאמר לו יהונתן – תשמ"ז

בשביל המשכת אור חדש צ"ל ביטול המקבל. עד"ז בעבודה דישראל המונין ודומין ללבנה בשביל קבלת המשכה חדשה משמש הוי' צ"ל הקדמת עבודת הביטול, "כי יפקד מושבך" ביטול הוא באופן שלא נשאר ממנו אפילו כנקודה. בכל ר"ח נסתר כל בנין המלכות בדוגמת ר"ה. וצ"ל יעלה זכרוניכם לפני. כמו ר"ה חוזרים כל הדברים לקדמותן ובאה המשכה חדשה מעצומ"ה ית' שלמעלה מכל סדהש"ת. ביטול אמיתי הוא שמציאותו אינה בסתירה להביטול, אלא שביטולו הוא אמיתית מציאותו, ביטול מתוך רצון ותענוג, ונמשך לעוה"ז הגשמי וחודר לכל כוחות האדם. לכן קורין בסוף תשרי פ' בראשית.

קשור למבואר בהמשך תקעו תש"ז [לפני ארבעים שנה] שבנין המלכות הוא יחוד הוי' ואלקים, אור ושפע. גם מבואר שם שכל זה נרמז בפ' ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, שע"י העבודה בערב ובקר כו' יגיע לבחי' אחד הוא היחוד האמיתי. עוד מבואר שם שהעבודה הנ"ל היא ע"י התבוננות כללית ביעקב חבל נחלתו, וכמו החבל שהוא שזור מתרי"ג חבלים קטנים כו'.