התחברות
וער"ח סיון

ויאמר לו יהונתן – תשמ"ו (ב)

העבודה לגלות שישראל הוא חד עם א"ס
ש"פ במדבר, "שבת אחדות", מבה"ח וער"ח סיון. "ידועים דרושי רבותינו נשיאינו על פסוק וסיפור זה, מתחיל מדרוש רביה"ז הנדפס באוה"ת עם הגהות וביאורי הצ"צ, כדמוכח מזה שיש הגהות וביאורים מהצ"צ בחצאי עיגול וכיו"ב שגוף המאמר הוא לאדה"ז ורק ההגהות הם להצ"צ. וכן הוא ברובם המכריע של מאמרי אדמו"ר הצ"צ שבאוה"ת, שהם דרושי אדה"ז עם ביאורים והגהות מהצ"צ, כדמוכח מזה אשר לרוב הנה באמצע הדרוש ישנן הגהות והערות בחצאי עיגול, ואחר סיום החצע"ג חוזר לענין שלפני זה, ורק שלפעמים הושמטו ההצע"ג ע"י המעתיק וכיו"ב ונכללו ההגהות בפנים המאמר. וכ"ה לא רק באוה"ת אלא גם בספר לקוטי תורה, שהוא ספר דרושי אדמו"ר הזקן כמפורש בשער הספר, ואעפ"כ נכללו בו הגהות והערות וביאורים מהצ"צ, כמבואר בארוכה במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר. ובנוגע לעניננו, הדרוש הנ"ל עה"פ ויאמר לו יהונתן, כבר זכה דורנו ונדפסו בו מאמרי אדה"ז מתוך כת"י מעתיקים, ושם נמצא דרוש זה בין דרושי אדה"ז, ועד"ז נדפסו עוד דרושים מאדה"ז שבהם מבוארים הענינים שבדרוש זה".

תקציר

כשעומדים ביום שהוא ער"ח הוראה נצחית בעבודת האדם מסיפור "ויאמר לו יהונתן גו'", ענין מולד הלבנה, יחוד שמשא וסיהרא, הוא בתוקף ביתר שאת וביתר עז וביתר גילוי. ובפרט לאחר מ"ת העבודה הוא מלמטה למעלה, שלומדים הענינים כפי שהם ברמז בתחתונים ומזה משיגים אח"כ את הענינים כפי שהם באמיתתם למעלה, בעליונים,

עבודת האדם שעל ידה מתגלה איך שהם חד כביכול עם עצמותו ומהותו ית' היש האמיתי הו"ע הביטול. ע"ד היחוד והמולד שע"י הסתר הלבנה לגמרי, ביטול במציאות לגמרי. חודש לשון חידוש, "ונפקדת", ענין הזכרון, למעלה מגדר מקום ולמעלה מענין יעלה ויבוא ויגיע וירצה וישמע ויפקד זכרוננו ופקדוננו כו'. למעלה ממקום שבו מגיעה עבודת האדם, היש הנברא הוא חד עם היש האמיתי, היחוד בתכלית דקוב"ה וישראל. נפעל ע"י "כי יפקד", החסרון וההעדר המורה על תכלית שלימות הביטול, ביטול במציאות. ומרומז בשם יהונתן, ג' אותיות שם הוי' ו'נתן', נמשך לכל ישראל, גם כי נאמר לדוד מלך ישראל שהוא חי וקים לכל ישראל לכל הדורות.