ויאמר לו יהונתן – תשמ"ו (ב)
תקציר
כשעומדים ביום שהוא ער"ח הוראה נצחית בעבודת האדם מסיפור "ויאמר לו יהונתן גו'", ענין מולד הלבנה, יחוד שמשא וסיהרא, הוא בתוקף ביתר שאת וביתר עז וביתר גילוי. ובפרט לאחר מ"ת העבודה הוא מלמטה למעלה, שלומדים הענינים כפי שהם ברמז בתחתונים ומזה משיגים אח"כ את הענינים כפי שהם באמיתתם למעלה, בעליונים,
עבודת האדם שעל ידה מתגלה איך שהם חד כביכול עם עצמותו ומהותו ית' היש האמיתי הו"ע הביטול. ע"ד היחוד והמולד שע"י הסתר הלבנה לגמרי, ביטול במציאות לגמרי. חודש לשון חידוש, "ונפקדת", ענין הזכרון, למעלה מגדר מקום ולמעלה מענין יעלה ויבוא ויגיע וירצה וישמע ויפקד זכרוננו ופקדוננו כו'. למעלה ממקום שבו מגיעה עבודת האדם, היש הנברא הוא חד עם היש האמיתי, היחוד בתכלית דקוב"ה וישראל. נפעל ע"י "כי יפקד", החסרון וההעדר המורה על תכלית שלימות הביטול, ביטול במציאות. ומרומז בשם יהונתן, ג' אותיות שם הוי' ו'נתן', נמשך לכל ישראל, גם כי נאמר לדוד מלך ישראל שהוא חי וקים לכל ישראל לכל הדורות.