ויאמר לו יהונתן – תשמ"ו (א)

ר"ח יחוד שמשא וסיהרא, ז"א ומלכות, להמשיך תוספת אור, ע"י הביטול דמלכות, יפקד מושבך, ל' חסרון, שלפני המולד אור הלבנה בתכלית הביטול, שנעדר אורה לגמרי עד שאינו מאיר אפילו נקודה ממנו. מלכות ענינו קב"ע ומעשה בפועל, ויחודו עם ז"א חיות והתלהבות שבא ע"י התבוננות.

וישקו גו' ויבכו גו' עד דוד הגדיל, בכי' באה ממותרי המוחין, גילוי אור נעלה, נשיקה הוא האהבה בלי כלים ואותיות. עד דוד הגדיל, הגדלות והשלימות ע"י דוד, ספי' מלכות שלמעלה מז"א בשרשה. מעשה גדול, אשת חיל עטרת בעלה. נקבה תסובב גבר. עניין זה שייך במיוחד לשבת שרק אז אומרים פסוק זה בר"ח.

ויהי רצון שע״י העבודה בב׳ הקוים שבתורה, נבוא בקרוב ממש לסיום הענין דשש שנים יעבוד, דקאי על שית אלפי שנין דהוי עלמא, ויהי׳ ענין אם לבנו ייעדנה וגו׳ עד ויצאה חינם אין כסף, חינם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, ויתר על כן דכיון שיש ענין תוספת שבת ותוספת שביעית, הנה עוד בסיום האלף הששי באים בשעתא חדא וברגעא חדא לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.