ואלה המשפטים – תשמ"ד

לפניהם, לפנימיות הנפש, עד למחשבה דיבור ומעשה. גם לפניהם, פנימיות התורה, האוצר שבתורה, תשים לשון סימה ואוצר. החידוש הוא, גם משפטים המובנים בשכל אנושי, הם אוצר וסימה, ענין פנימי ונעלה ביותר.

ומתחיל בדין עבד עברי, אף שהוא דרגה נמוכה, זרע בהמה, צריך לפעול בו קבלת עול, ולמעלה מזה הוא אמה העברי׳. גם זרע אדם הרי נתלבשה נשמתו בנה"ב ובגוף צריך קב"ע וביטול. עבודה ל' עורות עבודים, שמעבד ומשנה את טבעו ורגילותו.

עבודה זו היא בכל היקף הזמן הנכלל בשש שנים ושנה השביעית, ששה ימים ויום השבת, בכל יום ויום יש לו כחו, כל יומא ויומא עביד עבידתי׳, צריך שהעבודה תהי׳ בכל זמן. ואח״כ בא יום השביעי שבת, עד״ז בשנים, שש שנים יעבוד בקבלת עול ובשנה השביעית יצא לחפשי גו׳.

איך יכול זרע בהמה להיות עבד עברי, לזה אומר כי תקנה, שאין שינוי בגוף הדבר אלא רק שינוי רשות, גילוי ההעלם בלבד. כי נש"י גם זרע בהמה הם מעבר הנהר למעלה מסדהש"ת, וזרע בהמה קשור עם בהמה רבה שלפני האצילות וגם זרע אדם קשור עם בחי׳ מאד ואינו חידוש אלא גילוי ההעלם בלבד. וזה נעשה ע"י משה "כי תקנה", ושייך למ"ת המשכת התורה מלמעלה למטה, משא״כ לימוד התורה הוא מן הקל אל הכבד, עד שבא לפניהם לפנימיותם, עד יגדיל תורה ויאדיר, תכלית השלימות שבתורה, ועד שמחבר אורייתא וקוב״ה, עד שעושים את האתר שלים שהוא כלי והכנה לגילוי בחי' שלמעלה לגמרי מאתעדל"ת ועד שבא לבחי׳ מעלה אני עליכם כאילו עשאוני.