ויאמר לו יהונתן – תשמ"ד

שם יהונתן נמצא בתנ"ך בב' אופנים, לפעמים בלא ה' ולפעמים עם ה'. הוספת ה' מורה על תוספת התפשטות והתרחבות, כמו באברהם שהשליטו ביצרו (כמבואר במאמר לעיל ואברהם זקן) ויוסף שיצא מבית האסורים ומשביר בר לכל הארץ, ותולדות יעקב יוסף, תכלית ההתרחבות, כמו"כ יהונתן, ל' מתנה שאין לה הפסק עד א"ס. מהביטול בא לתכלית ההתפשטות ולא כאסקופא הנדרסת ח"ו אלא כמו מלך, מיטן גאנצן פארנעם, כיון שהוא בטל, ועבד מלך מלך, ושלוחו של אדם העליון כמותו ממש, מהוי' נמשך לאלקיך, מ"ירד ירדנו" עד "אעלך גם עלה".

(בהמשך המאמר מבואר ענין וחידוש נפלא וכרגיל אין מתעכבים און מלויפט א דורך וכו') מעלת ישראל מונין ללבנה ועכו"ם מונין לחמה, ולאידך פני משה כפני חמה. ב' השפעות בשמש, חיצוניות ופנימיות, שמש מאירה תמיד על הארץ אלא שאינה מתאחד עם הארץ אלא במקיף וגם האור אין משתנה משא"כ פעולת השמש בירח, יחוד שמשא וסיהרא, יחוד פנימי עד והיו לבשר אחד, זכר ונקבה בראם ויברך אותם, בלי זה הם פלג גופא. משה שהיה עניו ביטול דלבנה נפעל בו פני חמה, פנימיות החמה.