אם בחוקותי תלכו – תשמ"ג

מה שייך ענין ההליכה בחוקים, הרי כולם שוים במעשה המצוות. "בחוקותי", לא רק חוקה אלא גם חקיקה. כו"כ דרגות בתורה, עיקר ענין החקיקה הוא בלוחות הראשונות שהוא דבר אחד שאי אפשר להפריד ביניהם. מצד הבחירה אפ"ל הפרדה. אבל באותיות החקיקה נעשה לדבר אחד ממש עם התומ"צ וא"א להפריד ביניהם כלל. חוקה היא ההתאחדות בעצם הנפש באופן של חקיקה, אין לך רשות להרהר אחרי', התקשרות פנימית ועצמית בעצם הנפש למעלה מכל גילויי הנפש. האדם צריך לעבוד עבודתו גם בכל התומ"צ שתהי׳ באופן של חקיקה, שיהי׳ בהתאחדות גמורה עד שאי אפשר להפריד ביניהם. כיון שהקב״ה הוא א״ס, יכול לעלות מעלה מעלה, בכל מאדך עד מאוד האמיתי דלמעלה.

דבזה ב׳ ענינים, א׳ שבמאוד שלו יש מאוד האמיתי, ב׳, דכיון שקשור עם המאוד האמיתי, מובן שסוף סוף יגיע למאוד האמיתי, לכן אין לעמוד במדריגתו, אלא לעלות מעלה מעלה אל המאוד האמיתי, וזה בא כאשר הוא נמצא במקום ודרגה כזו שבה הקב״ה נמצא. בעוה"ז התחתון שנתאוה להיות לו ית׳ דירה בתחתונים. ובמקום שרצונו של אדם העליון שם הוא נמצא, דעצמותו ומהותו ית׳ נמצא למטה דוקא, שם נתינת שכר מעצמותו ית׳, והיעודים הם יעודים גשמיים דוקא, דכיון שאופן מציאותו ית׳ בעולם הזה הוא כמו בדירה, הרי כשם שבדירת האדם נמצא בה האדם עם כל עניניו, כך גם הקב״ה נמצא בעולם הזה בכל עניניו, גם בענין שכר המצוות.

והשכר גופא אינו שכר רוחני, אלא שנמשך בדברים גשמיים, כמו ברשב״י שע״י אמירת התורה שלו ירדו גשמים גשמיים.