ויהיו חיי שרה – תשמ"ג

חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שבכל מעמד ומצב שבכל יום, מתכלית העלי׳ עד לתכלית הירידה, ביכולתו של כל אדם לברך מאה ברכות, להמשיך מבחי׳ הכתר, וההמשכה תהי׳ עד למטה מטה.. מראשית עלמא דאתכסיא ועד סוף עלמא דאתגליא, ע״ד לשון הכתוב מהודו ועד כוש, ועוד זאת שביכולתו להמשיך מבחי׳ הכתר, מאה, עד למטה מטה. הטעם לזה, כי ישראל עלו במחשבה, שרשם ומקורם הוא תחילת המחשבה שלמעלה מכל סדר השתלשלות. ולכן ביכולתם לברך ולהמשיך ממקור עלמא דאתגליא, ממכ"ע, אל עלמא דאתגליא. וגם להמשיך מבחי׳ סוכ"ע, עלמא דאתכסיא. עד״ז הוא גם בענין מאה ברכות, ההמשכה מבחי׳ הכתר, ועד להמשכה מעצמותו ומהותו שלמעלה מכל הדרגות, כיון שישראל עלו במחשבה תחילה ביכולתם להמשיך גם מעצמותו ומהותו ית׳.

כשם שאמר הקב״ה לאברהם כל הברכות נתונות בידך וממנו נמשך ליצחק וממנו ליעקב, הנה ממנו נמשך גם לכל ישראל, מורשה קהלת יעקב שביכולתו של כאו״א מישראל לברך, דישראל אורייתא וקוב״ה כולא חד, ופועלים את כל הברכות, עד לברכה העיקרית והמפורסמת, הגאולה האמיתית והשלימה ע״י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.