התחברות
וער"ח מ"ח

ויאמר לו יהונתן – תשמ"ג

חותם בברוך, שלא יבוא זר כו'
ש"פ בראשית מבה"ח וער"ח מרחשון. "פסוק זה הוא התחלת מאמרי רבותינו נשיאינו החל מרבינו הזקן שמאמרו מובא באור התורה להצ"צ עם הערות והגהות וציונים וקיצורים וכן במאמרי רבותינו שלאח"ז". המשך המאמר ראה ד"ה להבין ענין הברכות בתורה אור פרשתנו. המשך הידוע לאדמו"ר מהר"ש (שהשנה שנת המאה להסתלקותו) ד"ה חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום תרל"ח.

תקציר

תחילת הפסוק משמע שיהונתן משפיע לדוד אבל סיומו ''עד דוד הגדיל'' שפעל הגדלה ביהונתן (לימוד) כעין דלעתיד שהמלכות תשפיע בז''א, מעשה גדול.

קשור למאמר להבין ענין הברכות מהצ''צ ואדמו''ר מהר''ש. א''ת מה אלא מאה ברכות, לא רק ברה"נ אלא גם גם ברכות המצוות והתפילה שחותם בברוך, ע''ד החותם דהושענא רבה שאז החתימה לטוב ואח''כ הקליטה "ביום השמע''צ תהיה לכם" אין לזרים איתך. גם ברכות התפילה האדם חייב לברך ובכוחו לפעול להיותו בעה''ב עליהם ופועל רצון חדש למעלה, עושין רצונו של מקום.

א''ת מה אל מאה, כפירוש התוספות (לשון הוספה) ברש''י, שקוראים וממשיכים את האל''ף, ולא נאמר בפירוש כדי להמשיך אורות שלמעלה מהתלבשות בכלים עד למקור האור שהוא המאור. לכן בעל המאמר הוא רבי מאיר ונק' גם ר' נהוראי שהכוונה לעצמות ומהות המאיר ונותן כח לכאו''א מישראל לברך מאה ברכות. וחייב לברך], היינו להמשיך מבחי' רשות לבחי' חובה, אורות בכלים. מעלת עבודת המטה ''עד דוד הגדיל'' מוסיף כח בפמליא של מעלה, ועתה יגדל נא כח, היה לך לעזרני, ע"י משה שבכ''א, מילתא זוטרתא.