אמר ר' אחא – תשמ"ב

פרשה דאליעזר תוכנה הוא השידוך ונישואין דיצחק ורבקה ומצד יחוד זה יפה שיחתן וכו'. יצחק עולה תמימה ורבקה מארם נהריים ובשרשן יצחק שם מ"ה מובדל מהעולמות, ורבקה שם ב"ן, מלכות, רגליה יורדות לבי"ע ומשם יפרד. ביחודם נמשך מ"ה לב"ן, וארבה זרעו עד להר שעיר. יצחק–תורה ורבקה–מצוות. יחוד תומ"צ הוא כללות היחוד דמ"ה וב"ן, לשם יחוד קוב"ה ושכינתי'. הנתינת כח ליחוד זה הוא מכללות היחוד דמ״ה וב״ן שהי׳ בנישואי יצחק ורבקה. וזהו מה שכל המצוות ניתנו ברמיזה, לפי שבהן היחוד דמ״ה וב״ן הוא בדרך פרט ורמיזה ושערה. ונותן כח לפרטי היחוד בכל מצוה פרטית.

אין שיחה אלא תפילה, שאינו מדוד ומוגבל במצוה פרטית, אלא היא באופן כללי. מצוות הם במדידה והגבלה ומדוייקים בכל פרט, בלי שום שינוי, משא״כ בתפילה כתיב ואהבת את ה׳ אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך, למעלה ממדידה והגבלה, דזהו עיקר ענין התפילה, כמאמר לית פולחנא כפולחנא דרחימותא. וזהו גם הקשר לעבדי אבות דוקא, כי ענין העבדות (עבודה) עיקרו הוא האהבה שאינה מוגבלת. וצריך שיומשך בפרטי הג' קוין, שיח בגימטריא ג"פ קו, ופרשת אליעזר כפולה, ענין התשובה כפליים לתושיה וענין הגאולה אותיות כפולות. ושבת קרבנו כפול וכל עסקא דשבת כפול.