שלח לך אנשים – תשי"א

ב' סוגי עבודה; א' ברוחניות, עלמא דאתכסיא, לויתן, כרשב"י והבעש"ט. ב' בגשמיות, עלמא דאתגליא, שור הבר. עד"ז החילוק בין דור המדבר לכניסה לארץ, במדבר היתה העבודה רוחנית, ובכניסתם לארץ נתחדש ענין נעלה יותר, קיום מצוות בגשמיות.

הנתינת כח לזה הוא ע"י שילוח המרגלים. לכן משה שלח מרגלים לכל ארץ כנען, נתינת כח על בירור ז' המדות, עבודת הצדיקים, משא"כ יהושע שלח ליריחו בלבד, בחי' ריח, נתינת כח לבירור הלבושים דמדו"מ בלבד, עבודת הבינונים. משה, בחי' ראי', ביטול עצמי, אין מקום כלל להיפך הקדושה, ונעשה הבירור גם במידות עצמם.

משה רצה להמשיך בחינה זו בישראל, "אעברה נא ואראה את הארץ גו'", אלא שלא הי' בהם ביטול זה, ולא הרגישו מעלת העבודה בגשמיות, וחשבו שזה ירידה גדולה ואפילו בעה"ב כביכול אינו יכול להוציא את כליו; רק יהושע וכלב הי' בהם ביטול למשה והבינו שבעה"ב יכול להוציא את כליו, ואפשר להעלות את הגשמיות. ע"י הביטול אל משה, אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ובדורנו זה הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא הרועה שבדורנו, תהי' הכניסה לארץ בפשטות, ויורגש ש"טובה הארץ מאד מאד".