ויאמר לו יהונתן – תשמ"א

הכלי להמשכה זו היא "כי יפקד מושבך", ל' חסרון, ענין הביטול, אמנם לא אסקופה הנדרסת ח"ו אלא "ונפשי כעפר לכל תהי'" בשביל שיהיה "פתח לבי בתורתך". בכל חודש מאיר צירוף חדש דשם הוי', התחדשות בהתהוות, הנתינת כח לזה הוא "ויאמר לו יהונתן", יה"ו נתן, המשכה חדשה דז"א למלכות "עד דוד הגדיל". הכח לזה הוא מיום השבת למעלה מהזמן, קדש מילה בגרמי', המשכת תענוג שאינו מוכרח, משא"כ ר"ה ור"ח הוא המשכת חיים מה שמוכרח. "וישקו איש את רעהו ויבכו גו'", נשיקין, התגלות אהבה גדולה שאין כלי הלב מכיל, ובכיה הוא מכיווץ במוחין כרע"ק שזלגו עיניו דמעות מסודות התורה דשיר-השירים. "עד דוד הגדיל", מעשה גדול.