וארא אל אברהם – תשל"ט
"וארא" חסד ה' עלינו בגלות לבוא לבחי' האבות
מוצאי ש״פ וארא, כ״ח טבת, מבה״ח שבט. גם הוא כקודמו (תשל"ח) מביא ומבאר המאמר דתורה אור פרשתנו.
תקציר
גלות נמשל לעיבור, ראשו בין ברכיו, עינים לו ולא יראה, אזנים ולא ישמע, וגם אברי הנשימה בהעלם. בנמשל הוא העדר ראיה ושמיעה באלקות וחסרון בעבודה דאהוי"ר רצו"ש (אברי הנשימה) אלא שהעבודה אינו בחיות, אלא כענין מצות אנשים מלומדה, דהיינו בעשי׳ גשמית בלבד ובקרירות. אך בחסד ה' לעם קרובו נתן לנו הכח ב"וארא (ל' הוה) אל האבות" דכל א' מישראל, ע"י התבוננות שהקב"ה נותן הכל כדי שנמלא את השליחות, מעורר אהבה דאברהם ויראה דיצחק ורחמים דיעקב, ובעיקר "וארא" בהתגלות הלידה ל' עתיד בגאולה. אלא שאצל האבות "שמי הוי' לא נודעתי להם" כי עבודתם כעבד לאדונו שעבודתו באופן דיש מי שאוהב, ועתה "אמור לבנ"י אני הוי'" שמשה יאמר להם את דרגתו, ענין התורה שנעשה חד עם הקב"ה.