להבין ענין טענת המרגלים – תשט"ו
'ויהס כלב', ביטול דחכ' מברר מדות דתהו
ש״פ שלח, כ״ח סיון, מבה״ח תמוז. לכללות מאמר זה ראה ד״ה בהעלותך וד״ה ויהס כלב עדר״ת (המשך תער״ב ח״א). וראה ד״ה ויהס כלב תשכ״ו.
תקציר
במוחין יש שינוים, כי השכל בא בהתחלקות והוא מציאות דבר. משא"כ מדות השינוי הוא רק בציור הדבר ולא במהותו. עניין המדות הוא התגלות השרשה פשוטה כפי שהיא בעצם הנפש. מ"מ השכל פועל על המדות לא רק שהן נשמעות לשכל כ'מראה מקום', אלא שהשכל פועל הגדלה במהות המדה, אך זהו רק בהחלשות המדה ולא כשהיא בתקפה.
החכ' פועל ביטול בפנימיות המדות, כי בחכ' שורה תענוג והוא השליט על הרצון שהוא פנימיות המדות. כמו"כ למעלה, ז"א בעתיקא אחיד ותליא, משא"כ או"א נמשך ממוחא סתימאה. לכן במדות שלמעלה (בעולם התיקון וכ"ש בתוהו) לא שייך בהם שינויים.
טענת המרגלים "כי חזק הוא ממנו", מצד תוקף המדות דתוהו לא שייך בהן פעולת המוחין, אבל כאשר "ויהס כלב את העם" נמשך הביטול דחכמה ונעשה חלישות בהמדות "יכול נוכל" ואז "עלה נעלה" עד "וירשנו אותה".