שלום רב – תשל"ח

"אוהבי תורתך" האהבה לתורה מצד נותן התורה, ע"י הקדמת עבודת התפלה המביאה לאהבת ה'. זה נוגע גם לתורה עצמה, כי ע"י הביטול דתפלה גם לימוד התורה הוא בביטול, ועי"ז נעשה "ברכו בתורה תחלה" המשכת אוא"ס בתורה, עי"ז נעשית "תורתי" (דאף שגם התורה מצ"ע היא חכמתו של הקב"ה שהוא וחכמתו אחד, הרי ענין זה הוא בהעלם).

"ורב שלום בניך" קאי בעיקר על השלום הנעשה בעולם ע"י עסק התורה, עי"ז ממשיכים עשרת הדברות בעשרה מאמרות, הו"ע המשכת העצמות בעולם (שישנו רק לאחרי מ"ת, משא"כ ע"י העבודה קודם מ"ת נמשכה הארה בלבד), ולזה אין צורך בעבודת התפלה. "שלום רב לאוהבי תורתך" קאי על השלום הנמשך עי"ז לת"ח עצמם (נח"ר דהבורא, שלמעלה מנח"ר דהנברא), שלזה צריך שיהיו בבחי' ביטול בתכלית ע"י עבודת התפלה.

גם העבודה דבחי' בן ("ורב שלום בניך") היא כלי לגילוי הנח"ר דהבורא ("שלום רב לאוהבי תורתך"), כי הביטול דבן ענינו שע"י הביטול נעשה לימוד התורה באופן שהמלך עצמו הוא הלומד (וזהו "מגורי אביו", שהביטול דיראה הוא כלי קיבול להגילוי דחכמה עילאה, שהיא בחי' אב).