ואברהם זקן – תשל"ח
תקציר
"בא בימים", באינון יומין עילאין, הם הלבושים דתומ"צ. היות הנשמה נברא, אין ביכולתה להשיג שום השגה באוא"ס ב"ה, לכן צריכה ללבושים דתומ"צ, הם ממוצע המחבר את הנשמה המלובשת בגוף עד לנועם ה' למעלה ממדוה"ג, כי תומ"צ שרשם הם רצונו וחכמתו ית' הבלי גבול; וירדו למטה במדידה והגבלה. אלא מצד התלבשות תומ"צ בעניני עוה"ז הגשמי, או מפני שרובו ככולו רע, או מצד הגשמיות שבאין ערוך לעולמות העליונים, צריך לנקות ולזכך את התורה מכל פסולת הנופל בהן משכל אנושי, ולרחוץ ולכבס את לבושי המצוות שיהיו זך ונקי. אף שזיכוך זה נעשה ע"י המלאכים דגפיף ונשיק להון, מ"מ תכלית השלמות הוא עבודת האדם, קב שלו, וכיבוס התומ"צ שלו ע"י עבודת התפילה. סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. "ענין עבודת היום". בירור ועליית הניצוצות שנתחדשו ביום זה. לכן נקראים הלבושים "יומין עילאין", ענין העליה בכל יום בתפילה; וכן בירור וזיכוך עוה"ז שבגדר מקום וזמן. תומ"צ מתקן את הזמן. מעלת בא בימים (למעלה מאברהם זקן) ימים שלמים ומלאים, הוא העבודה דתיקון הזמן ע"י עבודה. "את מספר (ל' אבן ספיר) ימיך אמלא", שמאיר את הימים באור התומ"צ ומשלים הכוונה דדירה בתחתונים שזה הוא תכלית שלימות מעלת האדם.