בראשית ברא – תשל"ח
תקציר
בחינת "אחת" בכל עניני תשרי: ר"ה, מצות היום בשופר. יוה"כ, אחת בעולם, שנה, נפש. סוכות, ראוים כל ישראל לישב בסוכה אחת. וכן אחדות בכל הד' המינים. אחדות אמיתית בתשובה שמגעת בפנימיות ועצמות הנפש. ענין "יום אחד (יו"כ) באות כל הבנות (נש"י) לשאול שלום המלך אבייהם" ומזה נמשך "נעביד כולא חד יו"ט" הוא שמח"ת. אח"כ יש להמשיך התעוררות דבחי' אחת הנ"ל בכל חלקי הנפש ובפרטי עשיותיו כל השנה. כיון שהתעוררות באה משמח"ת מתטלים כל הגדרים וההגבלות.
קטע במאמר פרק ד: מכיון דזה ש"ברצונו נתנה להם" (לזמן מסויים) הוא בכדי שיהי' אח"כ "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו", הרי פשוט, שבאם מחליטים בתוקף, אזי מבררים בנקל ביותר את ארצות שבעה גוים, וכל העולם כולו, שיהי' דירה לו ית'. וזה מה שנדמה שצריך לזה יגיעה ועמל, ועד שאומות העולם טוענים בנוגע לכל בירור לסטים אתם, הוא מצד גודל ההעלם והסתר, מה שאין נרגש בעולם אשר "כל הארץ של הקב"ה היא" (ו"כי ממך הכל"). אבל הרי תכלית הכוונה של ההעלם והסתר הוא בכדי שיהי' ובקשתם משם, אַז אידן זאָלן זוכן און געפינען דעם אויבערשטן בכל עניני העולם, בההעלמות וההסתרים [וכמשל האב המסתיר את עצמו מבנו הקטן בכדי להראות את חכמת הבן שמבין שההסתר וההעלם אינו אלא בכדי שיבקשנו וימצאנו], והבטיחה תורה שכאשר "ובקשתם משם" אז בודאי "ומצאת", שכובשים את כל העולם ועושים ממנו דירה לו ית', עד אשר אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' לעבדו שכם אחד. והיתה לה' המלוכה.