והי' מדי חודש בחדשו – תשל"ז

עיקר העליה לרגל ג"פ, כשם שבא לראות כך בא ליראות, הראיה מצד הנשמה, ישר יחזו פנימו, השתחוואה פנימית שבנשמה, (מקשר זאת לעניין מסעות בנ"י ביד משה ואהרן עד לאשתאבא בגופא דמלכא בעצמות ומהות). לעתיד לבוא אין צורך לחכות לג' רגלים אלא יעלו ביותר ע"י העבים שיביאו את בנ"י לירושלים מידי חודש בחדשו ומידי שבת בשבתו, "מי אלה כעב תעופינה", יגיעו עוד לפני כניסת השבת או החודש בימות החול (חידוש הרבי בהגהה מדויק בלשונות בפסיקתא רבתי) יתירה מזה, בשבתו של שבת וחדשו של חודש שלמעלה משבת וחודש סתם.

"והיה" לשון שמחה, אותיות ו"ה, הנגלות, כל ישראל שווים, תומ"צ, משפט וצדקה, קודם לי"ה, הנסתרות לה"א, כל חד לפום שיעורא דילי'. "כל בשר", לא רק לעיני בשר אלא הבשר עצמו יראה שפי ה' דיבר, "אמר הוי" בלשון רכה, "וכן תהי' לנו דבער"ש לאחר חצות בסוף האלף השישי יבואו העננים ויקחו את כאו"א לביהמ"ק השלישי".