וישמע יתרו – תשל"ז

הודאת יתרו היה תנאי והכנה והקדמה למ"ת, ע"ד "ורב תבואות בכח שור", כך עבודת נה"א עם הנה"ב מוסיף אור חיות וכח בעבודת נה"א מצ"ע, בכל מאודך. ע"י נה"ב נעשה יתרון האור למעלה ממדוה"ג דנפה"א. ענין מ"ת ביטול הגזירה וחיבור עליונים ותחתונים, ליתרון אור פרטי די בבירור הנה"ב וק"נ, משא"כ לפעול אור כללי צ"ל ביטול גקה"ט, ע"י הודאת יתרו שעבד וידע והיה כהן לע"ז נמשך מ"ת.

"וראיתי אני", חידוש ויתרון גם בערך האור והחכמה, "מן הסכלות" שאינו ממש אלא חכ' חיצוניות, לגבי קדושה נק' סכלות אף שיש בם אורות מרובים דתהו מג' הראשונות שבהם, מ"מ אמר שלמה שאורות דתיקון הם למעלה מזה. כי ע"י בירור ניצוצות מתגלה שרש התיקון שלמעלה מתהו. "ואהב את יעקב", אף שעשו הוא הבכור. "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה". לכן מזכיר שיתרו היה כהן מדין, ל' מדון ענין הפירוד, הפך התורה שענינה שלום.

"חותן (ביום חתונתו זה מ"ת) משה" שענינו תורה. וג' ענינים ראה, קרי"ס; אשר עשה אלקים; כי הוציא ה'. הם גילוי עתיק; בכלים דאלקים; וגילוי אור שע"י יצאו ממצרים. אלא שאצל יתרו היה רק בבחי' שמיעה אבל למשה וישראל ע"י גלות ושעבוד נזדככו הם והעולם לקבל התורה, כי הוציא הוי' את ישראל ממיצרים וגבולים דלעו"ז ודקדושה.