איתא במדש תילים – תשכ"ח
המשכה ע"י תפילין ותורה, תכלית הבירור
ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנ״א. "מאמר זה הוא בהמשך לי״ב תמוז וכל הענינים הקשורים בזה, שהרי מאמר זה אמרו בעל הגאולה בהבר מצוה שלו בי״ב תמוז, והמאמר שחזר שייך גם לההמשך תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו שאמר אביו בשבעת ימי המשתה, שהרי במאמר איתא במדרש תהילים מזכיר המאמר חז״ל תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו, וכמו״כ הי׳ זה המאמר שאמר אביו בהבר מצוה שלו (ביום כ׳ מרחשון תרל״ד)]. ויש לקשר זה להחסידישע פרשה של שבוע זה (בלקו״ת) שמבואר שם בענין קודש ישראל להוי׳ ראשית תבואתה..".
תקציר
"רוצין אנו ליגע בתורה יומם ולילה", להשלים כוונת הבריאה בכח התורה שקדמה לעולם. "אבל אין לנו פנאי" כי העולם תופס מקום וצ"ל "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". "קיימו מצות תפילין" המשכת מוחין במדות. אף שתורה משנה את אויר העולם אבל תופס מקום. גם המשכה היא בזו"נ דאצילות, משא"כ תפילין נמשך למלכות ויורדת לבי"ע. ב"בר מצוה" ניתן הכח לפעול בעולם שלימות הבירור באופן דאתהפכא.