התחברות
מבה"ח מנ"א

צו את בני ישראל – תשי"א

מעלת הקרבנות בתחילת הבריאה ולעת"ל
ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנחם-אב. לכללות מאמר זה, ראה ד״ה איכה עת״ר. וראה גם ד״ה איכה תשל״א.

תקציר

קרבנות הם עיקר העבודה, ברוחניות בתפילה, ובגשמיות בקרבנות, בשר גידין ועצמות, בהמה גשמית דוקא נכלל באש שלמעלה. מעלתה ע"ג תפילה. דירה בתחתונים. מעלת קרבנות בג"ע, לשמרה, המשכת אלקות בהשגת המהות ולא בירורים, זיו תורתן ועבודתן. אך העיקר הוא למטה, רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס, השלימות יהי' לעת"ל, המשכת העצמות כי בא לאחר מ"ת. כמצוות רצונך. מזה יובן מעלת עבודה בזמן הגלות כי הדבר הגורם הוא למע' מהדבר שנגרם. "השיגוה", השגות הכי נעלות, דוקא "בין המצרים".

פרשה / חג