פדה בשלום – תשל"ז (א)

"פדה בשלום", לא ע"י מלחמה דאתכפיא ואתהפכא אלא שמלכתחילה אין מנגד להלחם בו, ע"י עבודה מצד היחידה שאין לה לעומת-זה, בבואה דבבואה לית להו, וישנה גם בעבודה בזמן-הזה, כי כל הגילויים דלעתיד לבוא תלויים בעבודה דעתה. "וישכם לבן בבוקר", לובן העליון מאיר בכל בוקר ומתגלה באופן דנשיקין, "וינשק לבניו ולבנותיו", מצד גודל האהבה נמשך למטה ונותן כח לעבודה ד"ויעקב הלך לדרכו", לעבוד בצאן, ביטול "את דכא ושפל רוח", להמשיך העלם העצמי, גם לעת"ל "עוד תעבורנה הצאן ע"י מונה", והוא בהקדם עבודת יעקב אותיות יבקע, בקיעת הפרסא המבדיל בין לובן העליון לסדר השתלשלות, בקיעת הגל שבין יעקב ללבן, כדי שיוכל להיות הבירור בתחתון שאין תחתון למטה ממנו. כמו כן בנשמת האדם לובן העליון הוא בחי' יחידה וע"י סולם דתפילה נמשך וחודר עד לכח המעשה ומברר את העולם באופן דפדה בשלום.