יו"ט של ראש השנה – תשל"ה
תענוג מתקיעות המקדש ולעת"ל
ליל ערב ר"ה. מביא מדרושי יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת בלקו"ת לאדה"ז ולהנשיאים שלאחריו. ראה סידור (עם דא"ח) שער התקיעות רמ ואילך, אוה"ת ר"ה כרך ה ב'קט ואילך, ד"ה יו"ט של ר"ה תרנ"ט, תרס"ה, תרס"ו, תש"ג, תשמ"ב (סה"מ מלוקט).
תקציר
שייכות ענין התענוג עם בכיה, שמראה על שלימות הנשמה, ע"ד רבי עקיבא שזלגו עיניו דמעות. בר"ה שחל בשבת אין תוקעים, אבל אומרים פסוקי שופרות. מעלת התורה שממשיך אור מלמעלה למטה. חידוש הצ"צ שגם התקיעה שהיו תוקעים בר"ה שחל בשבת היתה זכרון תרועה. כי שבת ענינה תענוג ואין בה דין כלל. שופר שבביהמ"ק שייך לשופר גדול דלעת"ל.