שוש אשיש – תשל"ד

"שוש אשיש" הוא תענוג בדרגא הכי נעלית, אותו צריך להמשיך בתק"ש דר"ה. לזה צריך עבודה באופן ד"תגל נפשי באלקי", אף שצ"ל "וגילו ברעדה", מ"מ השמחה היא בשלימות, רק להיותה נעלית אינה בהתגלות. כמו בהכתרת מלך שהיא בשמחה עצומה יחד עם קב"ע.

לכן ממשיך "כי כארץ (בנין המלכות) תוציא צמחה", ע"י מצוות, מתחיל ע"י עבודת המטה שממשיך הגילוי מלמעלה (שגם לזה צ"ל המשכה מלמעלה), עד שנעשה עבד נאמן וכל מציאותו הוא האדון, "כן אד' הוי'", הוא מה שאומרים ביו"כ "ה' הוא האלקים". ובעבודתו כל השנה נמשך הצמיחה. עד לקוב"ה שריא באתר שלים.

איך יודעים שע"י עבודתינו יומשך בנין המלכות? אין ספק וס"ס, שבטוחין שהקב"ה עוזרו, "שתי באדנ–י (מלכות דא"ס לפנה"צ) הוי׳" (בניקוד אלקים, חו"ג או חו"ב או פנימיות וחיצוניות הכתר). כל זה נמשך ע״י "מחסי", ענין הבטחון. ונמשך מזה בין ענינים רוחניים ובין ענינים גשמיים, "כי חק לישראל הוא", גשמיות, "הטריפני לחם חוקי". "משפט לאלקי יעקב", רוחניות, דין ומשפט על האלקות דיעקב.