את הוי' האמרת – תשל"ד

ג' פירושים בהאמרת: אמירה ודיבור; לבוש, אימרא; חשיבות ושבח; נגד ג' לשונות, "לתהלה לשם ולתפארת", שהם כנגד ג' מדרגות, אתעדל"ע, אתעדל"ת, ואתעדל"ע שאין אתעדל"ת מגעת לשם. "את ה' האמרת היום" (בר"ה) ע"י אמירה ודיבור בתורה למטה פועלים עשרה מאמרות מחדש ונמשך "והוי' האמירך היום", בחי' שאין אתעדל"ת מגעת לשם, קוב"ה שריא באתר שלים.

"האמרת" – דיבור, ספירות, מאמרות, דברות, גם מאמר אחד, בראשית, בחכמה, אנכי, כל זה שייך להתחלקות והתלבשות פנימי בעולם; "האמרת" – לבוש, מקיף שלמעלה מהתחלקות, "ה' מלך גאות לבש", קבלת עול מלכות שמים דאדה"ר המשיך מקיפים; "האמרת" – שבח למעלה מכל גדרים, שבח אחד ומיוחד לומר אין כמוך, אין ערוך כלל. משם ממשיכים ישראל בר"ה.

"והוי' האמירך", אתעדל"ע שלמעלה, קוב"ה שריא באתר שלים. בחינה העליונה ביותר ברצון שלפני הצמצום, למעלה מרצון המוחלט וקודם שעלה ברצונו, גם בזה פועלים ישראל ונפעל ע"י ישראל, אויב נאר עצמות בלייבט נישט וי ער איז פארזיך (כל דרגא שהיא כביכול למטה מעצמות), הר"ז תלוי בישראל, כי עלו במחשבה ונחקקה צורתם בו ית' קודם שנבראו, ואצלו ית' העבר והעתיד אחד.

כל זה שייך כבר באלול, ע"י העבודה דאלול ממשיכים אוא"ס למעלה מגדרים ולמעלה ממקיף דמקיף, ועושה דירה בתחתונים לאלקות שלמעלה מגדרים, ונמשך גם בכוחות הגלויים החל מהרצון, מקיף הקרוב, עד "וישבת בה", בפנימיות, "וענית ואמרת", שיש בהם ג' הפירושים הנ"ל, עד שמביאים ביכורים מן המובחר.