וכתבתם על מזוזות – תשל"ד

הגם שיש כבר "ביתך" ו"שעריך" מ״מ צריך לקבוע עליהם מזוזה לשמירה. הציווי על מזוזה נאמר רק בב׳ פרשיות אלו דק"ש שיש בהם קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות, קב"ע הוא למעלה מקרבן, "הלא שמוע מזבח טוב", כדי להיות "והקימותי דבר ה'" צריך קב"ע, לכן קובעין מזוזה על פתח הבית שכל הדברים בבית יקבלו עומ"ש ועול מצוות ומרומז בתיבת מזוזה, נש"י ("זו") מקבלת מהקב"ה ("זה") ע״ד אשה כשרה עושה רצון בעלה, עי״ז מתחברים עם הקב״ה ונעשים דבר אחד, זו וזה נכללים בתיבה אחת, מזוזה.

"בחכמה יבנה בית ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים" הוא עבודה ע״פ טעם ודעת, צריכים לקבוע מזוזה להמשיך מקיפים ע״י העבודה דקב"ע, גם באדם, נשמה שנתת בי טהורה היא בראתה יצרתה נפחתה בי, צ״ל ואתה משמרה בקרבי, הוא המקיף שנמשך ע״י המזוזה, וזהו ענין "שוא עמלו בוניו בו אם הוי׳ לא ישמר עיר" שגם אחרי שיש כבר בניין הן בעולם הן הבית של כאו״א, הן ד׳ הבחינות דהנשמה צ״ל "הוי׳ ישמר עיר", זה נמשך ע״י המזוזה.

גם בשם הוי׳ עצמו ד׳ אותיות הם ד׳ מדריגות הנשמה צ״ל התפילה והבקשה והזעקה "עורה למה תישן הוי'", גם בעבודה, בכל לבבך ובכל נפשך אין זה מספיק וצ״ל העבודה בכל מאדך למעלה ממדידה והגבלה, גם בית דקדושה צריך מזוזה, כמו באדם אינו מספיק נר"נ חי' צ"ל גם יחידה, כך גם בית כפשוטו גם כאשר הבית מלא ספרים צריך לקבוע מזוזה שעי״ז מעלה את הבית ואת כל הענינים לבחי׳ המקיף והוי׳ ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם.