כתפוח בעצי היער – תשי"ד

"כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי". הנה פסוק זה נאמר על הזמנים דראש השנה יום הכפורים סוכות ושמע"צ. בר"ה, אז באים "בני האלקים להתייצב על הוי'", שישנו קטרוג המלאכים שנקראים בשם בנים, אזי ישנו ענין האהבה דהקב"ה לכנסת ישראל, שנק' "זה דודי וזה רעי", האהבה העצמית דהקב"ה לכנסת ישראל. כי הם "כשושנה בין החוחים כן רעייתי בין הבנות", והיינו, שע"י שתהי' "רעייתי בין הבנות" כמו "שושנה בין החוחים", עי"ז יהי' אח"כ "דודי בין הבנים" (בני אלקים הנ"ל) "כתפוח בעצי היער". כי ירידה צורך עליה. וכשם שישנו ענין זה בעבודה בכל יום, כך ישנו בכללות העבודה: בחודש אלול - "אני לדודי", התגלות יגמה"ר, בר"ה - "זה דודי וזה רעי". בסוכות - "בצלו חמדתי וישבתי" התגלות המקיף.

" בשמיני עצרת - "ופריו מתוק לחכי, עצרת לשון קליטה, שזה בא בפנימיות. ומזה נעשית ההליכה לעבודה דכל השנה באופן ד"ויעקב הלך לדרכו".