נשא את ראש – תשל"ד

גרשון קהת ומררי, מלמטה למעלה, כסדר תולדותם, סור מרע. סדר העבודה מלמעלה למטה, קהת גרשון מררי, כסדר עבודתם, ועשה טוב, תחילה בעסק התורה, קהת, פנימיות התורה. אח"כ גרשון, חיצוניות התורה, עד שנמשך למטה מטה, בענין מררי, שהו״ע אתהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא. שם אלקים והוי' שבעשה"ד. לשון קשה ולשון רכה.

אבל השלימות היא בהתכללות ב' הקווין בלימוד התורה בכח העצמות, מימינו אש דת למו באופן של שלום, ולמעלה מזה שעשועים, שע שע, רוצה ואינו רוצה, ב׳ נטיות, מטי ולא מטי, שזהו ענין חמדה גנוזה. ובהקדמה ללימוד מילתא דבדיחותא ואח"כ היגיעה דמסיק שמעתתא אליבא דהלכתא.

תשל’’ה