ויגש אליו יהודה – תשל"ד

ענין הגשת יהודה (תפלה) ליוסף (גאולה) ויתרון בכל אחד. קריאת הפרשה בסמיכות לחנוכה, מזוזה מימין, השפעה וחסד, תומ"צ. ונ"ח משמאל, העלאה, תפילה, הילוך מלמטה למעלה, "סולם מוצב ארצה". לכל אחד זמנו המיוחד לו. בקדושה כל ענין בהתכללות.

"ויגש אליו יהודה", העלאה מלמטל"מ, ג"ר דשמו"ע. "בי אדני", המשכה מלמעלה למטה, י"ב אמצעיות בגימטרי' בי. המשכה מ"אדני" ל"בי" בלי ממוצעים. אליו ולא למידותיו. עכשיו העיקר הוא המשכה ולעת"ל העיקר העלאה. כך החילוק בין תומ"צ, לימוד תורה צ"ל מיט א קאך כו' משא"כ מצות באופן של כפי'. העיקר הכוונה כללית "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו". כך בתפלה, כוונה כללית "דע לפני מי אתה עומד". הודאה וביטול. לעת"ל מעשה גדול, עבודה בלי שינויים, "ותעמוד מלדת". (חסר הסיום).