ביום השמיני עצרת – תשל"ד

ענין סעודה קטנה דשמע"צ, "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך". שאינם זרים ממש, כי הסעודה הוא באותה ענין דז' עמי החג שהוא "לכם", אלא ענין זרים הוא ע"ד הבדלה בין כהן למלך והחילוק בין כהנים ללוים ובהם גופא חילוקים. שכ"א נק' זר לעבודת זולתו. בשמע"צ מעלה בכל אחד מישראל עד הפשוט ביותר שקולט כל עניני ר"ה, "אתם נצבים היום", יומא דינא רבה, "כולכם" לאחדים כאחד "לפני ה"א", ונמשך בסוכה ונקלט בשמע"צ, אז נק' כולם זרים גם שהקריבו קרבנות, ורזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס, מעלת נפש האלקית חלק אלקה ממעל ממש, שהם למעלה ממלאכים שנקראו זרים לגביהן. בסוכה נמשך מענן הקטורת מקה"ק, "וכל אדם לא יהיה באוהל מועד", בר"ה תמליכוני עליכם, ומדה כנגד מדה נעשו גם הם מלכים, גם אם מצד הגוף דומים לאוה"ע אעפ"כ "בואו ונגלגל אני ואתה במה שתמצא", "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך".