קומי אורי כי בא אוריך – תשל"ג
גם בגלות אור הנשמה מאירה בגו
ש"פ תבוא ח"י אלול. יצא לאור מוגה בקונטרס ח"י אלול – תשמ"ט, "לקראת יום הבהיר ח"י אלול, יום הולדת את שני המאורות הגדולים, הבעש"ט (בשנת נח"ת) ואדמו"ר הזקן (בשנת קה"ת) מוצש"ק פ' כי תבוא ה'תשמ"ט" (פתח דבר). נראה מיוסד על ד"ה כי עמך מקור חיים ה'ש"ת. וה"ג שם כותב: להעיר מהשייכות ד"קומי אורי" לח"י אלול – ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ה סי"ד שבח"י אלול תק"ה (שאז נולד רבינו הזקן) – שהקביעות דח"י אלול אז היתה ביום הרביעי – אמר הבעש"ט לתלמידיו, אשר "ביום הרביעי וואָס בו נתלו המאורות, איז אין דעם יום הרביעי פון קומי אורי אַראָפּגעקומען אַ נשמה חדשה וועלכע וועט באַלייכטן די וועלט אין תורה הנגלית והחסידות".
תקציר
בילקוט מדמה פסוק "קומי אורי כי בא אורך" לפסוק "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור". יש בזה ד' ענינים: חיים, מקור חיים, אורך ואור.
חיים, ממלא כ"ע, מקור חיים, סובב כ"ע, שהוא מקור לחיים או שממנו נמצאו החיים. באורך, אוא"ס שלפני הצמצום, עצם האור והתפשטות האור, ובזה גופא, גילוי לעצמו וגילוי השייך לעולמות שהם השורש דסובב וממלא. למעלה מזה הוא תורה כפי שאינה בשביל העולמות כלל. נראה אור, הוא למעלה גם מ"אורך", השרש דישראל שלמעלה משרש התורה ומתגלה ע"י התורה.
עפ"ז פירוש הפסוק "קומי אורי גו'": אורך, הוא אור הנשמה, "קומי אורי", הוא האור שמתגלה ע"י עבודתה בגוף, שהוא למעלה מאורך, אור הנשמה, והוא מאמר הקב"ה לכנס"י בזמן הגלות, שאפשר וצריך להיות "קומי אורי כי בא אורך", הן לאור הנשמה (אורך) והן שהנשמה מאירה את הגוף (קומי אורי).