וידבר גו' במדבר – תשל"ג

"שאו את ראש גו' לגלגלתם", הגבהת הראש שענינו הבנה והשגה, לגולגולת המקיף את הראש. בעבודה, ראש הוא ענין התורה והגבהת הראש הו"ע התפילה קודם לימוד התורה שעי"ז לומד התורה באמת לאמיתו כדבעי. גם מדבר סיני ואוהל מועד הם ב' הענינים דתורה ותפלה. שאו את ראש כפשוטו היינו ענין המניין, דבר שבמניין לא בטל, שמורה על חשיבות, דמחד הוא ענין של הגבלה והתחלקות וגילוי ומאידך הוא באופן שכולם שווים כפי שהם מצד העצם, החידוש במניין זה שלא שלטא בה עינא בישא מצד עינא פקיחא דעתיקא קדישא.

חוץ ממנין ששים ריבוא ישנה גם ענין ד"למשפחתם", שממשיכים מע' נפש שירדו מצרימה, ו"לבית אבותם", המשכה ממקורם בי"ב השבטים, וכל זה נוגע לכל א' מישראל שכולל כל הששים ריבוא והוא עולם מלא.