כי ישאלך בנך – תשל"ג

תומ"צ מחבר לאלקות. אורייתא וקוב"ה כולא חד. ומצוה לשון צוותא וחיבור. שאלת החכם, לכאו' צ"ל עבודה רוחנית, מס"נ וכיו"ב. איך נפעל החיבור ע"י עדות חוקים משפטים בגשמיות. "אשר צווה אתכם", כי לאבות היה ברוחניות, ורק לאחר מ"ת קיומם בגשמיות. יראה תתאה, "יראו מהוי", מציאות שבטילה. יראה עילאה, "יראו את הוי'", שבטל לגמרי ואינו מציאות בפ"ע, ביטול במציאות, שגם קיום המשפטים הם חוקה חקקתי.

ע"י "עבדים היינו" מלשון 'עיבוד עורות', יכלו להמשיך אלקות בגשמיות ולהגיע ליראה עילאה. משא"כ בזמן האבות לא היה העולם מוכשר לכך.