וידבר גו' זאת חוקת – תשל"ג

אמר לו הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם של פרה, משא"כ לשאר החוקים, אף שכל המצוות צריך לקיים כמו חוקים בקב"ע, וצ"ל אפשי ומה אעשה שאבי שבשמים גזר עלי. חילוק בין אותיות הכתיבה לחקיקה שנעשה דבר אחד. חוקות שמים וארץ, התורה בשביל העולם, כי הקב"ה קישר עשרה מאמרות עם עשרת הדברות, מעלת העולם על התורה. יש עולם כפשוטו ויש עולם על מילואו נברא, התהוות מציאותו הוא מעצמותו בהרגשתו הוא בלי עילה וסיבה קודמת ליש וזה בכח העצמות דוקא. משא"כ התורה חכמתו ורצונו ית', אינו העצם אלא דוגמת ב' ענינים. ודוקא העולם מושרש בעצמות, ונש"י קדמו לכל דבר, "יבחר לנו את נחלתינו". בעלי בחירה חפשית. "ירום ונשא וגבה מא"ד" אותיות אדם.

"זאת חוקת התורה", צריך להקדים חוקה לתורה, להמשיך "נותן התורה" בתורה. ונאמר בפרה אדומה שמטהר טמאים ומטמא טהורים, תשובה בעצבות ומרירות ומיד ל"עבדו את ה' בשמחה". מיד ששב הוא שבת ומנוחה גם בגלות "ביטול אדיאט, ביטול גייט" כל מציאותו ביטול אז לא שייך ענין התשובה.