יו"ט של ראש השנה – תשל"ב
"משביעין אותו" כדי לפעול בעולם
ליל ער"ה כ"ט אלול. יצא לאור בקונטרס כ"ט אלול – תשמ"ט. יום הולדת המאתיים דכ"ק אדמו"ר הצמח צדק. לשון הפתח דבר: "לקראת ערב ראש השנה .. יום מלאת מאתיים שנה להולדת אדמו"ר ה"צמח צדק" (כ"ט אלול ה'תקמ"ט – כ"ט אלול ה'תשמ"ט), ולקראת ראש השנה הבעל"ט (שחל להיות בשבת) – הננו מוציאים לאור את המאמר ד"ה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת .. שבו מדובר גם ע"ד הדרוש משביעין אותו תהי צדיק שאמר אדמו"ר הזקן בר"ה תק"ן, בקשר עם לידת הצמח צדק". הצ"צ נולד בכ"ט אלול תקמ"ט, ערב ר"ה תק"ן והדרוש משביעין אותו אמר אדמו"ר הזקן בר"ה הראשון לחייו (דהצ"צ) ר"ה תק"ן. בהערה שם מוסיף: להעיר שבספ"ג דתניא [סיום וחותם הדרוש, דהכל הולך אחר החיתום, מדובר בענין הדעת – ענינו של הצ"צ (ראה סה"ש ה'תש"ב ריש ע' 19. ה'תש"ה ע' 60). כמו כן מזכיר רבות את "קיצורים והערות" לתניא להצ"צ, בליל ער"ה חילק הרבי בידו הק' לכל אחד מהנאספים קובץ זה.
תקציר
הולדת כל אחד מישראל ג"כ בר"ה, כי יש בהם חלק מנשמת אדם הראשון, לכן "משביעין אותו" בחודש השביעי מלשון שובע ושבועה. בינה ומלכות. המשכת שורש הנשמה בגילוי והתלבשות בגוף ונה"ב והכח להתגבר עליהם, על כל ז' מדות עד היסוד שהוא השביעי לבינה. לשם כוונה זו נברא האדם, לפעול בעולם, והכח לעבודה הוא מהשבועה שגם היא בכלל הבריאה.
ענין זה נמשך בכל שנה בר"ה, הרצון והתענוג בהבריאה "כי חפץ חסד הוא", שע"י עבודת האדם יעשה לו ית' דירה בתחתונים. מעלה זו ישנה גם בר"ה שחל בשבת, אף שעצם המשכת התענוג נעשה אז מאליו, אמנם עיקר הכוונה היא ההמשכה בגילוי, דבר שנעשה ע"י אמירת פסוקי שופרות.